בתיכון הראל ציינו את יום השואה בפעילות מיוחדת במינה. תלמידי שכבה יב, עברו סמינר בן יומיים ב”לוחמי הגטאות” הסמינר כלל סיור וירטואלי מודרך ומשודר היישר ממחנה ההשמדה אושוויץ. מוזיאון אושוויץ, נפתח במיוחד עבור צוות צלמים שנשלחו מחברת ” מול נבו”, חברה שבימים רגילים מעבירה לתלמידי התיכון את המסעות לפולין. התלמידים עברו יחד עם מדריך מסע מרתק בתוך אושוויץ , המסע הוירטואלי אפשר הצצה כמעט אמתית, שיח עמוק עם התלמידים וחוויה של פעם בחיים.
גלי כהן רכזת שכבה יב: “היומיים היו מרתקים, שילבו ידע רב ודיון בסוגיות רלוונטיות לחברה הישראלית”
התובנות שעלו מהתלמידים עם סיום הפעילות עסקו בשאלות פילוסופיות אודות משמעות החיים, מהי המשמעות שאדם נותן לעצמו? כיצד משפיעות הבחירות שאדם עושה בחייו? כמו כן דיון מעמיק בסוגיות מוסריות בין אדם לחברו וחשיבותה של מדינת ישראל.
טקס משמעותי ומכובד, הוכן ע”י מוריי ותלמידי שכבה יב’ בניצוחן של אירית אסקיו, גלי כהן, זיוה יכין כנעני חן עמר ורכז המוסיקה בבית הספר, ברי מוסקוביץ. תודה מיוחדת לבוגר בית הספר עידו נוף הצלם המוכשר ולעוזרת הצלם נעמה הילברון ראובני.
התלמידים השנה צפו יחד בכיתות האם בטקס. שלא כמו בשנה שעברה שצפו בו מהבית, כך יכלו לנהל דיון מעמיק בסיום הטקס ולשתף ברגשותיהם.
השנה מציינים את יום הזיכרון לשואה ולגבורה בסימן “עד היהודי האחרון”, 80 שנה לתחילת ההשמדה ההמונית.
ליאת שגב, מנהלת בית הספר, פתחה בציטוט מתוך יומנו של ד”ר הלל זיידמן:
“לכל יהודי יש זכר, קדיש, יום זכרון, ספר, קרן שיעשו בה מעשים טובים, מצבה. אולם כעת נכחדו משפחות שלמות ללא זכר, ללא קדיש, ואפילו ללא קבר, ולכן יש לפחות לרשום באיזה נייר – זכר להולכים “. מנהלת בית הספר פנתה אל התלמידים בקריאה “תלמידים יקרים, מעל לחשכת התהום בחר העם היהודי בחיים, בחר להשתקם ולהקים מחדש משפחות. אנחנו המשפחות! אנו דור ההמשך! ואלינו מועבר המסר של שורדי השואה שהזיכרון צריך להוליד לעשייה ולמחויבות מוסרית. הוא צריך להיות הבסיס לפעולה ומקור הכוח לתיקון עולם. עלינו לשאול את עצמינו ביום הזה, מה ניקח מהסיפור הזה? מה עלינו לעשות על מנת לשמר את זיכרון השואה ? יום זה נועד להזכיר לנו להקשיב, לגלות התעניינות, להשקיע מחשבה, ליזום מעשה, לעצב לעצמינו עולם ערכים אשר מגדיר את האנושיות שלנו. הנאצים ניסו לרצוח את היהודים עד האחרון שבהם, ואנו מצווים לזכור את הנספים”.
גם בשנה מוזרה זו חשוב לזכור וללמוד על סבלם הבלתי יאומן של מליוני יהודים שנרצחו על לא עוול בכפם.
וכך כתבה הנערה בת ה-16 ” אווה בטרז’יקובסקה: “יש מי שיגיד שהייתה זו רק שנה שלוש פעמים ארבעה חודשים אני אומרת אלו היו ימים ולילות בלתי נגמרים שתים-עשרה שעות היו ליום ללילה שבע-מאות דקות כל דקה שישים שניות וכל שנייה כאבה….”
המסר החשוב לתלמידינו הוא: הנאצים ניסו לרצוח את היהודים עד האחרון שבהם, ואנו מצווים לזכור את הנספים עד האחרון שבהם! עלינו לזכור כי רבים מהנספים כמו לא חיו מעולם – כל מי שהכיר אותם נספה יחד איתם ובכל זאת, על אף שאין אנו יודעים על עצם קיומם עלינו לזכור ולהזכיר אותם. יש האומרים שאדם מת פעמיים, פעם ראשונה כשהוא הולך לעולמו ופעם שנייה כשאין מי שיזכיר אותו. משימתנו היא לזכור, להזכיר ולא לשכוח. יהי זכר הנספים בשואה חקוק בליבנו לעד!

מועצת תלמידים
מועצת התלמידים של תיכון הראל מורכבת מנציגי התלמידים מכל השכבות אשר נבחרו בבחירות דמוקרטיות בתחילת שנת הלימודים.
תיכון הראל
2017-03-13T11:54:16+02:00
מועצת התלמידים הבית ספרית מועצת התלמידים של תיכון הראל מורכבת מנציגי התלמידים מכל השכבות אשר נבחרו בבחירות דמוקרטיות בתחילת שנת הלימודים. תיכון הראל 2017-03-13T11:54:16+02:00 מועצת התלמידים של תיכון הראל מורכבת מנציגי התלמידים מכל השכבות אשר נבחרו בבחירות דמוקרטיות בתחילת שנת הלימודים. https://tichon.org.il/testimonials/positive-impact/
0
תיכון הראל