Google יסייע לכם לשפר את הניסוח והאיות

שימוש מקורי במנוע החיפוש הידוע יכול לסייע לכם לשפר את כתיבתכם ולהכריע בהתלבטויות לגבי ניסוח נכון ומדויק

מאת גיא גרניט

הסיטואציה היא כזו: אתם יושבים מול המחשב, המחברת או דף נייר, התחלתם לכתוב טקסט מסוים, אבל נתקעתם – לא בגלל שאינכם יודעים מה אתם רוצים להגיד ולכתוב, אלא משום שנתקלתם בהתלבטות לגבי צורת הכתיבה הנכונה ומשמעותן של אפשרויות כתיבה שונות באותו הקשר, שאינכם בטוחים כיצד להכריע ביניהן.

לדוגמא: אתם מתלבטים בין “נכיר טובה” ו”נכיר תודה”. מה נכון? במה מקובל להשתמש? מה מתאים לנו?

ובכן, כדי להכריע בסוגיה זו, נבצע חיפוש ב-Google של שתי צורות אלה – תוך שימוש במירכאות כפולות (“) – לפני ואחרי שתי המילים. חיפוש בצורה כזו ב-Google מאפשר לחפש ביטוי-מדויק של צמד המילים, בסמיכות זו לזו, ולא נקבל תוצאות שבהן מופיעות שתי המילים במקומות שונים ומרוחקים בטקסט.

ואלה תוצאות החיפוש שערכנו (לחצו עליהן לפתיחה בחלון חדש):

נכיר טובה

נכיר תודה

ניתן לראות מתחת לשורת החיפוש את מספר התוצאות שמצא Google בכל אחד מהמקרים. “נכיר תודה” זכה ל-676 תוצאות, לעומת 50 תוצאות בלבד שבהן מופיע “נכיר טובה”.

לא נסתפק רק בפער הזה, כדי לקבוע האם “נכיר טובה” הוא ביטוי שגוי ולא מדויק, ונעיין בתוצאות עצמן. זה המקום להפעיל שיקול דעת – לזהות מה ההקשר שבו מופיעה כל אחת מהצורות, והאם הקשר זה מתאים ודומה למה שאנחנו כותבים, וכן חשוב לראות היכן התפרסם הטקסט שבו זה מופיע, ומי כתב אותו.

מה הכוונה בשיקול דעת? עלינו להכריע, בזריזות וביעילות, מה טיב המקורות שבהם מופיע מה שחיפשנו – למשל, עיתון “הארץ” נחשב למקור איכותי שעובר הגהה לשונית (למרות שגם שם יתכנו טעויות ושגיאות), ויקיפדיה נחשב איכותי מעט פחות, שכן הוא נכתב בידי גולשים מזדמנים ולא הכל עובר הגהה. ynet ו-nrg-מעריב גם הם איכותיים יחסית ומדייקים לרוב, וואלה ו-nana10 מעט פחות. ביחס לאתרים קטנים ופחות מוכרים, הפעלת שיקול הדעת חשובה יותר. לרוב גם אתרים ממשלתיים כוללים ניסוחים מדויקים ובדוקים.

בכל מקרה, אם אנו רואים מגמה שבה מה שחיפשנו מופיע בהקשר דומה באתרים רבים, יתכן שזו הצורה הנכונה לשימוש בו, אך יתכן גם שזו טעות רווחת ונפוצה החוזרת על עצמה – מסיבה זו, כאמור, חשוב לדעת מה טיב ואיכות האתר שעליו אנו מסתמכים. בלוג של נערה בת 17 כמעט לעולם יהיה פחות אמין ממאמר שמצאתם באתר אוניברסיטת תל אביב.

דוגמא נוספת: אתם מתלבטים מה נכון ומדויק יותר מבין “מאוחר בכדי”, “מאוחר מכדי” או “מאוחר כדי”. ונניח ששלושתם נכונים, מתי כדאי להשתמש בכל אחד מהם, ולאיזה הקשר הוא מתאים?

הנה התוצאות שסיפק Google לצירופים אלה: (לא לשכוח מירכאות כפולות!)

מאוחר בכדי” (207 תוצאות)

מאוחר מכדי” (4,980 תוצאות)

מאוחר כדי” (7,350 תוצאות)

יש כאן פער בולט מאד בכמות התוצאות. בכל זאת נסתכל במהירות על תוצאות “מאוחר בכדי” כדי לראות באילו הקשרים הן מופיעות. ההקשר הנפוץ – לפי מה שמצאנו – הוא הזדמנות לעשייה – למשל “אף פעם לא מאוחר בכדי”, “לעולם לא מאוחר בכדי”, “קצת מאוחר בכדי”.

התוצאות של “מאוחר מכדי” מלמדות שצירוף זה משמש לרוב ביחס להזדמנות שהיתה קיימת בדיעבד, וכנראה אינה קיימת עוד. אפשר לשים לב בכמה מהמקרים מופיע “לא” לפני הצירוף הזה, בהשוואה ללפני “מאוחר בכדי”.

החיפוש השלישי שערכנו, “מאוחר כדי”, הניב סוג אחר של תוצאות – למשל: “אני לא אשאר ערה עד מאוחר כדי לדעת אם יש בית ספר” או “בכוונה מאוחר כדי לא להתעסק עם הילדים”. בשני מקרים אלה, המלה “מאוחר” מתייחסת לזמן או שעה במהלך היום, ולא להזדמנות שקיימת או שפוספסה. נמשיך ונבדוק עוד תוצאות, גם בצורה מדגמית, כדי להיווכח האם יש שימושים נוספים לצירוף זה.

אפשר לראות שזה צירוף מילים נפוץ יותר משני קודמיו (7,350 תוצאות), אולם הוא אולי פחות מתאים לנו לצורך המסוים שבו אנו מתכוונים בטקסט. ולפיכך, נותרה הכרעה בין “מאוחר בכדי” ו”מאוחר מכדי”, וכאן נכריע הן לפי טיב ואיכות האתרים (כפי שהוסבר), והן לאחר שנזהה את ההקשרים הדומים ביותר לכוונתנו.

יתכנו, כמובן, מקרים שבהם ישנן שתי צורות תקינות, נכונות ומתאימות לכתוב ולתאר את אותו דבר – וסביר להניח שעובדה זו תתברר לנו מתוך סקירת התוצאות.

חשוב לדעת שהסתמכות על מספר התוצאות בלבד כמדד לנכונות צירוף מסוים היא בעייתית. להלן דוגמא מתוך פורום לשון של התיכון: תלמיד שאל בפורום כיצד נכון לכתוב “נחל להשתמש” או “נתחיל להשתמש”. Google מספק את התוצאות הבאות:

נחל להשתמש” (7 תוצאות בלבד!)

נתחיל להשתמש” (כ-1,460 תוצאות)

לכאורה, זהו פער גדול ומשמעותי מאד, שלפיו אפשר אולי לפסול את “נחל להשתמש”. גרוע מכך: 2 מתוך 7 התוצאות אינן רלוונטיות שכן הן מתייחסות ל”נחל, להשתמש” (שתי מילים שאינן קשורות זו לזו) ולא לצירוף שחיפשנו. 3 תוצאות נוספות (מתוך ה-7) הן למעשה שאלתו של אותו תלמיד בפורום לשון – גם זה לא רלוונטי. נותרנו עם שתי תוצאות בלבד: “נחל להשתמש במילון לאחר יום כיפור” ו”השאר את זה כך, והבה נחל להשתמש בה”. קשה ובעייתי להסתמך על שתי דוגמאות אלה כדי להכריע בין שתי צורות הכתיבה, ואולם “נחל להשתמש” היא צורה נכונה ותקינה לחלוטין, ואין בעיה לעשות בה שימוש.

לפיכך, במקרה זה הסתמכות על תוצאות Google היא בעייתית, ועדיף להסתמך על מקורות נוספים אחרים. עם זאת, ניתן לנסות ולחפש צירופים נוספים של “נחל” והטיות שונות – כמו “יחל לעשות שימוש”, “יחל להשתמש”, “נחל במסע” וכו’. זה יאפשר לקבל תמונה מדויקת ורחבה יותר.

החיפוש במירכאות כפולות ב-Google אינו מוגבל לצמד של שתי מילים בלבד, וניתן לחפש צירופי מילים ארוכים יותר – כמו ביטויים, אמרות, פתגמים והתנסחויות – ולראות מה מידת הפופולאריות שלהם, איך כותבים אותם, מתי משתמשים בהם וכיצד. במקרה של חיפוש מורחב כזה, מספר התוצאות יהיה מצומצם בהרבה, בדיוק כשם שחיפוש של מלה אחת יניב תוצאות רבות יותר. בנוסף, לעיתים מוטב יהיה לחפש דווקא ללא מירכאות, ולקבל דוגמאות לצורות כתיבה נוספות של אותו ביטוי, ולסידור אפשרי שונה של המלים.

לדוגמא: כתבנו פסקה שכוללת את הצירוף “אין גם מחלוקת למעשה כי” ונראה לנו שהוא מעט מסורבל, כאשר נחפש אותו בגוגל – ללא מירכאות [קישור לחיפוש] – נקבל וריאציות שונות של צירוף זה, עם סידור מעט שונה של המלים בכמה מהן, ובעיקר נוכל לראות את ההקשר שבו נעשה שימוש בצירוף דומה לזה, והצורה בה זה מיושם בטקסט – ומכך נוכל להסיק לגבי אפשרויות שילוב הטקסט הזה בפסקה שכתבנו.

במקרה זה, התאמת התוצאות לצרכינו חשובה יותר מכמות התוצאות שהתקבלו. שתי צורות כתיבה אפשריות, ומעט פחות מסורבלות, שמצאנו הן “אין למעשה מחלוקת כי” (ללא “גם”) או “אין גם מחלוקת כי” (בלי “למעשה”) – בהנחה ואחת הדוגמאות עדיפה לדעתנו, צריך לוודא שנשמרת בה המשמעות המקורית של הטקסט.

אפשרות נוספת להסתייעות ב-Google היא במקרה של התלבטות לגבי איות מלה בודדת אחת: לכל אחד קורה לפעמים שהוא מתבלבל, לא בטוח או לא זוכר איך כותבים מלה מסוימת. גם כאן ניתן לעשות שימוש דומה ב-Google, ולהשוות את מספר התוצאות, ההקשרים של הופעת המלה ואיכות האתרים. עם זאת, במקרה של מלה אחת, אין צורך במירכאות כפולות; שימוש כזה יכול לסייע גם ללקויי למידה שמתקשים באיות נכון ורוצים לוודא שאין להם שגיאות כתיב.

נניח שאיננו בטוחים האם נכון לכתוב “בקיאות” או דווקא “בקיעות”. נחפש את שתי האפשרויות ב-Google:

בקיעות (4,430 תוצאות)

בקיאות (כ-130,000 תוצאות)

הפער במספר התוצאות משמעותי. אפשר לראות גם כמה פעמים מופיע “בקיאות בחומר” ו”מבחן בקיאות” (עם א’). גם כאן אפשר היה לעשות חיפוש של צמד מילים (עם מירכאות כפולות), אבל אין הכרח, ואף יש יתרון לראות מה מופיע בתוצאות מבלי שכיוונו את Google לצירוף מסוים. בבדיקה של מלה אחת הפעלת שיקול דעת חשובה לא פחות, ועלינו להיזהר מטעויות של אחרים, שלא נרצה לחזור עליהן בעצמנו – תוך ידיעה שטעויות שגורות ונפוצות עשויות להיכנס לחיפוש ולהגדיל את מספר התוצאות ואת מספר הדוגמאות המופיעות בפנינו.

אפשר לנצל את התוצאות השונות גם כדי ללמוד על טיבן שלהן. נניח שבחיפוש “בקיעות” קיבלנו מספר תוצאות שבהן הופיעה מלה זו סמוך למלה “אטום”, באפשרותנו לערוך חיפוש של שתי מילים אלה יחד (עם או בלי מירכאות), וכך נוכל לגלות מתי נעשה בהן שימוש ובאיזה הקשר. במקרה זה נגלה שבקיעות ב-ע’ קשורה לביקוע גרעיני [ויקיפדיה] ולתחום הפיזיקה.

שימו לב שלעיתים גם Google עצמו ינסה לסייע לנו במציאת האיות הנכון והמתאים לנו. למשל, כשנחפש “נכיר תודה”, ישאל אותנו האם התכוונת ל: “מכיר תודה” – במקרה זה, אין הבדל מהותי בין שתי הצורות, ו-Google למעשה לא תיקן אותנו, אך יתכנו גם מקרים אחרים, שתרומתו תהיה משמעותית יותר (כמו “בקיאות”/”בקיעות”). שימו לב: מערכת זו עדיין בפיתוח ונמצאת בשלב ניסיוני, ולכן הסתמכו עליה בערבון מוגבל.

לתשומת לבכם: רצוי שלא להסתפק בסקירת התוצאות שהתקבלו בעמוד הראשון בלבד, אלא לדפדף ולראות מספר עמודי תוצאות נוספים. אם יש תוצאות רבות, אפשר גם לבדוק בדילוגים עמודים נבחרים.

אתם מוזמנים לנסות את השיטה, לשכלל אותה, ולכתוב בפורום על התרשמותכם, הצלחותיכם ובעיות או התלבטויות שנתקלתם בהן.

* סקירה זו הינה בגדר הצעה בלבד, ואין להסתמך עליה במקום בדיקה במילון, הקפדה על כללים לשוניים שלמדתם, ספרות מתאימה והתייעצות עם מורים.

מועצת תלמידים
מועצת התלמידים הבית ספרית אחראית על ייצוג התלמידים מול הנהלת ביה"ס ועל העברת המסרים שניתנו על-ידי הדרגים השונים לקהל התלמידים.
תיכון הראל
2017-03-13T11:54:16+02:00
מועצת התלמידים הבית ספרית מועצת התלמידים הבית ספרית אחראית על ייצוג התלמידים מול הנהלת ביה"ס ועל העברת המסרים שניתנו על-ידי הדרגים השונים לקהל התלמידים. תיכון הראל 2017-03-13T11:54:16+02:00 מועצת התלמידים הבית ספרית אחראית על ייצוג התלמידים מול הנהלת ביה"ס ועל העברת המסרים שניתנו על-ידי הדרגים השונים 
0
תיכון הראל